אהבה ו-OCD – היבטים פסיכולוגיים ומוחיים

אהבה הורית ואהבה רומנטית

מאת דפנה שם טוב

 

אהבה לרוב מוזכרת בהקשר של זוגיות ורומנטיקה, יחד עם זאת, אהבה עשויה לבוא לידי ביטוי גם מחוץ להקשר הזוגי. למשל, יש שיאמרו שהאהבה הבלתי-מעורערת של הורה כלפי ילדו לא פחות עוצמתית מזו הנחווית בזוגיות. במטרה לעמוד על ההיבטים הדומים והשונים של אהבה רומנטית והורית, חוקרי מוח תיעדו את פעילותם המוחית של אנשים בזמן שחשבו על בן/בת זוגם או על ילדיהם. כפי שעולה ממחקריהם, בעוד שאהבה רומנטית קשורה להפעלת ההיפותלמוס, מבנה מוחי האחראי על הפרשת הורמונים הגורמים למשיכה מינית, אהבה הורית קשורה לאזור בקורטקס שאחראי על תחושת החרדה שחשים הורים מתוך הדחף להגן על ילדיהם מפגיעה.

 

יחד עם זאת, בשני המקרים מופעלים אזורי מוח הקשורים לתגמול, ולדיכוי של רגשות שליליים ושיפוטים חברתיים. כלומר, אהבה הורית ורומנטית מלוות שתיהן בתחושות סיפוק והנאה שאינה מינית, כמו גם בתהליכים קוגניטיביים שמטרתם לבצע אידאליזציה לאדם הנאהב ("הוא מושלם"). כמו כן, בשני המקרים מופעלים אזורים מוחיים האחראיים על הפרשת הורמון האוקסיטוצין הידוע כקשור לתהליכי התקשרות לדמויות משמעותיות.

 

"אהבה היא כמו שיגעון"

 

על-אף ההבדלים הקיימים בין סוגי אהבה שונים, ניכר כי אנשים מאוהבים עשויים לחשוב ולהתנהג באופן חריג ולפעמים אפילו קצת "משוגע". ייתכן וטענה זו אינה רחוקה מן האמת, משום שמבחינה התנהגותית התאהבות מאופיינת בסממנים שניתן למצוא גם במחלות פסיכיאטריות כמו מאניה ואובססיביות. בהתאם לכך, ישנם מחקרים המצביעים על-כך שקיימים שינויים במדדי הפעילות המוחית של אנשים מאוהבים שהינם דומים מאוד לשינויים שנמצאו אצל אנשים הסובלים מהפרעת-OCD (ירידה בפעילות המערכת הסרוטונרגית).

 

להרבה מאתנו יש מחשבות חודרניות, לא רצוניות, משהו רע שיקרה או שהיינו רוצים לעשות, תמונה מפחידה בראש, וכן הלאה. אם אנחנו אדם ללא OCD וללא רגישות ל-OCD נעבור הלאה ונחדול מן העיסוק במחשבות אלו. מודלים קוגניטיביים מציעים כי יש משהו ביחס של אנשים הסובלים מ-OCD למחשבות שלהם שהוא יחס המוביל אותם לתוך הבעיה הכפייתית – הם נותנים משמעות רבה מידי למחשבותיהם. כלומר, ברגע שאותן מחשבות בעייתיות מגיעות, הם חווים סטרס ברמה גבוהה והרבה פעמים נותנים למחשבות חשיבות ותוקף מיוחדים. כך, הסובלים מ-OCD מרגישים דחף ולחץ מאוד חזקים כדי לעשות משהו בעקבות המחשבות הללו.
ע"פ הספרות, אנשים הפגיעים יותר לאובססיות הם בעלי סטנדרטים מוסריים גבוהים, תחושת אחריות גבוהה, פרפקציוניסטים, גבוהים בביקורת עצמית ומתקשים לשאת אי ודאות.

 

השפעת OCD על הסביבה

 

הרבה פעמים הסביבה הופכת להיות לכודה בתוך המעגלים של הפרעת ה-OCD, זה קורה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער., בזמן שבקרב מבוגרים זה לא תמיד קורה. כך, הסביבה צריכה לקחת חלק מהטקסים. למשל, ילד שיגרום להורים שלו להגיד משהו כמה פעמים, להתחיל מחדש פאזל שלא הרכיבו אותו בדיוק בסדר מסוים. יש מערכות משפחתיות שלכודות בתור הטרור של ה-OCD כי ההורים עושים התאמה להפרעה. באופן דומה, אובססיות וקומפולסיות הנחוות במסגרת אהבה הורית ורומנטית לעיתים רבות ישפיעו גם על בן הזוג/הילד, שכן אלו צריכים כעת להתמודד עם שאלות בלתי פוסקות ורשימת איסורים ארוכה שנועדו להביא לוויסות רגשותיו הקשים של הילד/בן הזוג.

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית – דפנה שם טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *